רבי יהודה הנשיא היה גדול התנאים ובזמנם היה רק תורה שבעל פה זה בסביבות שנת 3350 תורה שבעל פה זה כל הכד ספרי תנך שיש ומשניות שגרסו בעל פה ורבי יהודה הנשיא ראה שלאט לאט כבר יורדת החכמה ולא עומדים בהספק הזה אז לקח את המשניות הכי חשובות לידע צמצמם וצמצמם עד שהגיע לשישה סדרים וכמעט כל השאר הפכו לברייתות
בפעמון גאוס של הקב"ה של האנשים בעלי הזכרון הטוב ביותר(מתנה מהקב"ה), הוא אחד מ- ל"ו
מלאכי ג, כב.
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים.
שאלה רצינית מה קרה לכל השאר ? העלו אותם לכתב ונאבדו או שלא חשבו שצריך לכתוב אותם ?
רבי יהודה הנשיא היה גדול התנאים ובזמנם היה רק תורה שבעל פה זה בסביבות שנת 3350 תורה שבעל פה זה כל הכד ספרי תנך שיש ומשניות שגרסו בעל פה ורבי יהודה הנשיא ראה שלאט לאט כבר יורדת החכמה ולא עומדים בהספק הזה אז לקח את המשניות הכי חשובות לידע צמצמם וצמצמם עד שהגיע לשישה סדרים וכמעט כל השאר הפכו לברייתות
תורה שבעפ הייתה מאוד רחבה. חכמים היו צריכים לברור מה להעלות על הכתב ומה לא. גם בתלמוד גמרא מין הסתם שהרבה הוויות ודיונים לא עלו לדפוס.
היו למשל הרבה סדרי משנה על סוגי עבודה זרה שבטלו במשך הזמן תודה לאל