Відео

ואווו ואוו אתה כל כך משקר שאי אפשר לשמוע את זה ויש לי תשובה לכלללל ההוכחות השקריות שלך, מהקורה איתך???

נערים ונערות עובד על שני כיוונים, (גם לנערים וגם לנערות אסור)לפי דבריך לנערים מותר...

אתה מדבר שטויות בסטוקים בדיוק הפוך כל מה שבה מהצומח יש שם גם נשמות ובהרבה יותר גרועות מאשר לבהמה וחיות ידוע שהגילגולים הם גם בדומם ובצומח ובחי ומדבר שזה האדם

תודה ענקית על הסרטון אושר תגיד בכניסה לקולומביה מקבלים 90 יום חותמת בכניסה ושמעתי שאפשר להאריך את זה בעוד 90 יום , סה''כ לקבל 180 יום בשנה, ואחרי ה180 ימים מה אפשר לעשות? תודה רבה 😃

עם ישראל מעל המזל

אשריכם 🙏🏻

דרך ארץ קדמה לתורה מסוכן מאוד ללמוד בלי דרך ארץ בגלל אנשים שלומדים תורה בלי דרך ארץ מוצאים את כל הרע שיש בתוכם. אבל הדברים בתורה הם בכלל לא כפי שאתה מתאר ואפילו רחוק מזה מאוד גבר ואשה הם נשמה אחת לפני שנבראה האשה, היה "אדם" לא היה גם גבר אלוהים לקח את הצלע של האדם ועשה אותו אשה וחלק השני נהיה גבר, גם לגבר אין משמעות בלי אשה גבר שלא נשוי לא יכול להביא קובן בביהמ"ק, בגלל שכתוב אדם כי יקריב וגבר שלא נשוי הוא לא אדם רק חצי נקרא חצי גוף פלגא דגופא (אפילו לא חצי אדם) גבר ואשה יש להם אותו מעמד הם אותו נשמה שמחולק לשנים ההבדל היא בתפקידים, לפי טבע האשה וטבע של האיש תפקיד של האיש לדאוג לכל צורכי האישה הוא לא יכול לגעת בה לפני שהוא נותן לה שטר כתובה ובגלל הטבע שלו יש לו גם יותר מצוות לעשות והאשה מחזיר להגבר זה דו סטרי אשה כשירה עושה רצון בעלה כי האיש הוא לוקח את כל העול של אחריות של הבית והיא עוזרת לו בזה והתפקיד של האשה זה יותר בלגדל את הילדים היא מתעסקת פחות בחוץ לכן היא לא צריכה הרבה מצוות כמו הגבר

תדר גבוה. וחוכמה 🥂👌👌👌

לחיה אין נשמה

אח יקר תרשה לי להקשות עליך, אדם הכוונה רבים , תשים לך שזאת המילה היחידה בתורה שאין רבים שלה אין אדמים ולכן אדם זה איש ואישה יחד מחוברים גב לגב.... עזר כנגדו מתורגם בפרשנים אחרת

יסוד החמישי לידע, כי בכל עליה ועליה כל חרטה לתשובה אשר נתעוררת בקרב האדם, אם חושב אז האדם שבודאי אהיה איש כשר מעתה, בודאי אעשה כך וכך, ידע שמחשבה כזאת מעורבת היא מכפירת כחי ועוצם ידי, וגוררת עמה אחר כך עצבות והתרחקות, כי חושב הוא כי בידו הוא, והמלכות שלו הוא, וכי ראוי הוא עבור מחשבה טובה אחת, אשר באה אליו באיתערותא דלעילא, להתקרב וכי כל התרחקותו עד הנה מידו היתה זאת, ולא דעת ולא תבונה לו כי מן השמים עכבוהו עבור שלא זכה עדיין להדבר שבקדושה, עבור שלא התפלל כראוי, ואף מעתה אם לא ימצא חן בעיני השם, גם עתה לא יעמוד בניסיון, ואין לו שום עצה כי אם לקבל עליו לעשות טוב ולבקש מהשי"ת שלא ירחיקוהו עכ"פ מתפילה תחנונים, וכי על כל מה יעבור עליו יזכור מיד בהעצה של תפילה אשר יסודותה בהררי קודש לגלות כי הכל ביד השי"ת ובידו לגדל ולחזק לכל. וכמו שכתוב וחנותי את אשר אחון, היינו מי שיבקש זאת מידי את אשר אחוננהו, כי יזכה לדעת הזה שאין שום יאוש בעולם כלל, כי כל מיני ירידות מאתו יתברך בחסד וברחמים לקרב, ולא לרחק. ועל כולם צריכים כי אם להרבות בתפילה ובתחנונים בין קודם הנסיון, בין לאחר הנסיון ואף אם ח"ו נכשל בו במזיד ובשוגג באונס וברצון הכל כנ"ל.

העולם הזה אינו כלום רק למשך אל התכלית הנצחי. ואין להסתכל אם יהיה לו כסף אם לאו. כי בין כך ובין כך יבלה ימיו בשוה. כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי, שמראה אל האדם כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום. כאשר נראה בחוש ברוב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא־ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום, ואם אפלו משיג ממון לוקחין אותו מן הממון. והכלל ששניהם אין להם קיום ביחד דהינו האדם עם הממון, רק או שלוקחין הממון מן האדם, או שלוקחין האדם מהממון. ומעולם לא נמצא שישאר אחד עם הממון אצלי כשאדם רודף אחר עסקי עולם הזה ורחוק מעבודתו יתברך זהו מופקר באמת, את זה תקבלו מאיתי שלא להניח עצמו להעולם להטעות. שלא יטעה אותו העולם כי לא נמצא אחד שיהיה לו קץ וסוף טוב מן העולם. וכל בני אדם שהיו אפלו אותן שתפסו בידם כל העולם הזה כולו, היה סופם רע מאד גם לדורי דורות קלקלו והפסידו. ואפלו אומות העולם צריכים לידע מזה, מאחר שאין העולם הזה כלום, צריכים זכיה מן השמים, לזכות לידע מה שצריכים לעשות. אך ישראל אין צריכים לזה. כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה. כי"בהתהלכך תנחה אותך" - התורה. וכן "בשכבך תשמר עליך" ששם בשכבך בקבר שם גם־כן השם יתברך והתורה, וכן "והקיצות" - לעולם הבא לתחיית המתים כי מאחר שאין לו שום תאוה ורצון כלל לשום דבר רק להשם יתברך ולהתורה, נמצא שהכל שוה אצלו. בין בעולם הזה, בין בקבר, בין בעולם הבא בכולם הוא דבוק רק בהשם יתברך ובהתורה. כי מי שמקושר בעולם הזה יש חילוק בין העולם הזה שהוא רחבת ידים ובין הקבר שהוא מקום צר אבל מי שנזדכך מוחו ואין לו שום שמרים במח הכל שוה אצלו

יסוד היסודות ועיקר העיקרים, מה שזכינו לשאוב מימי הנחל הוא, לידע ולהודע כי כל מה שעובר על האדם בין ברוחניות בין בגשמיות, במזיד ובשוגג באונס וברצון, הכל בגזירת היוצר הוא, כי אם האדם איננו ראוי ולא זכה עדיין להתקרב אל הקדושה ואל המצווה לעשות אותה, מבלבלים אותו מן השמים ממנה, כי נתגלגלת בתוך מחשבותיו מחשבה מבלבלת כזאת, אשר אינה מניחה אותו לעשות הדבר שבקדושה אף שרצה להעשותה, וכל זה אינו ח"ו לנקמה מהשי"ת כי אם ברחמיו ית', המרחם על כל מעשיו, יודע ועד דיין אמת, כי אי אפשר לקרבו אל הטוב כי אם בדרך זה, להודיעו איך הוא רחוק מטוב, ואיך הוא עמוד במדריגה פחותה כזו, ואין עליו לעשות כי אם לצעוק אחר המעשה הרע להשי"ת על זה, ולספר הכל לפניו ית', ולשפוך לבו בתחנונים ולפרש שיחתו לפניו ולבקש ולהתחנן על נפשו, שיזכהו השי"ת להתקרב אל הדבר שבקדושה, וזהו נפלאות תמים דעים, ועל יסוד זה סובבים הולכים כל המאמרים וכל התורות של הלקוטי מוהר"ן, וכל מיני התחזקות, ובפרט התורה אזמרה לאלקי בעודי, ליקו"מ ח"א סי' רפב מה שצריכין לדון א"ע ואת אחרים לכף זכות, כי זהו עיקר הלמוד זכות שכל הירידות שעברו עליו ועליהם, במזיד ובשוגג באונס וברצון הכל מן השמים כדי לקרבו בדרך זה. אבל הרחוקים מהצדיק האמת אינם מבינים זאת, וגם מקורב צריך זכות גדול שיזכור זאת תמיד, ועל הכל מה שעובר עליו יתחזק בתפילה להשי"ת, יתקרב על ידי הירידה ואל יתרחק על ידה ח"ו, וכן בליקו"מ תנינא סימן פב בהתורה כי תצא, מענין כסדר ושלא כסדר בין ברוחני בין בגשמי, והבחינה מה כחינו המובא שם הכל כנ"ל, וזכות ההתגלות הזאת יעמוד לנו לילך בזה אמן.

דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ" (יְשַׁעְיָה מ"ג) (וְכַמְבֹאָר בְּכַוָּנַת הָאֲרִ"י זַ"ל) - לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם, וְדֶרֶךְ זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל (וְעַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל). וְעִקָּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ הַזֶּה, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הָרכ"ד [מָאתַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] אוֹרוֹת בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ו): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ". כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין ב:), וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ל): "דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת". וְהַכְּלָל - שֶׁעִקָּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הֵאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם. וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ . כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִיר בָּהּ, מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְאָז: לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. (יְבָמוֹת סג) וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל, [עַל־כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא. כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג. כִּי עַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר, כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר (בְּרֵאשִׁית כ"ד): "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ", רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ, כִּי רָאשֵׁי־תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל, וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת: תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, עַל־יְדֵי־זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ" - בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה, דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאֹד. גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (בְּלִקּוּטֵי א סִימָן ו), כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם - עַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית.

הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים, כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים . עַל־כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַבַּר־דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאֹד, וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה, עַל־כֵּן קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה - שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר־דַּעַת לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִמְצֹא הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלֹּוֹ. כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ, אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים, כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה, כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶךְ גָּדוֹל מְאֹד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ב): "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם, אַף אִם הֵם בְּהֵפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה. וְזֶה אוֹתִיּוֹת שִׁידּוּךְ - רָאשֵׁי־תֵבוֹת (מַלְאָכִי ב): "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה". וְזֶהוּ: "יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ", כִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו, אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן דַּעַת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים מט:): 'אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְאֹרָסָה'. וְיֵשׁ בָּהּ גַּם־כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת . וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִין, כִּי דִּבְרֵי־תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רָאוּהוּ בֵּית־דִּין), וְצָרִיךְ לְחַבֵּר דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים. נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר־דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִים. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל.

וְאָמַר: נִכְסַפְתִּי מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם אֶל עֲשִׂיָּה שֶׁיִּהְיֶה חִיּוּב אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִלְמוֹד כָּךְ וְכָךְ בְּכָל יוֹם וְלֹא יַעֲבֹר וְכַיּוֹצֵא. וְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד שֶׁנִּלְכְּדוּ בִּמְצוּדָה רָעָה עַד שֶׁרְגִילִין בַּעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּחַ שֶׁל הַתּוֹרָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלָה לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁרְגִילִין בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם. וְאִם יַעֲשׂוּ לָהֶם חֹק קָבוּעַ וְחִיּוּב חָזָק לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּךְ וְכָךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּוַדַּאי יִזְכּוּ לָצֵאת מִמְּצוּדָתָם הָרָעָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה כִּי כֹּחַ הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד. וְכָל עִקַּר מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ הָיָה תָּמִיד רַק לְעֻבְדּוֹת וַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, רַק שֶׁנַּעֲסֹק תָּמִיד בַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה בִּפְשִׁיטוּת דְּהַיְנוּ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים תָּמִיד וְהַכֹּל בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וְהִזְהִיר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְהִרְבָּה מְאֹד לְדַבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה מֵעִנְיַן שִׂמְחָה כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּעַל פֶּה וְהִזְהִיר מְאֹד בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד:

עִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַים, וּמִצְוַת צִיצִית הִיא שְׁמִירָה לָזֶה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֵצוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבְבִרְכָתָן, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וְיִזְכֶּה לִתְפִלָּה וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמַד וְיִתְגַּלּוּ לוֹ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ

ושער זקנו ושער רגליו וידיו מתרבה

הנואף משוגע הוא

אז מה? לא נהייה פתוחים עם האישה ואם מפריע לי משהו בה, אז לא להגיד לה, או אם היא כל הזמן רוצה שנלך למסעדה מסוימת שלא אוהב, אז לא להגיד לה?

שלום. דברים וסודות נפלאים.יישר כוח. אך יש לכבד את התורה לצערי לא נראה כיסוי ראש על המדבר !

חזק ביותר

איכס

יד ורגל בכל מקום!! אתייחס רק לפרסום שלך לגבי מזקק מים של חברת מגהום: אני לא יודעת מי אתה, אני רק יודעת שאתה מוכר את המזקק הזה של מגהום במחיר מופקע ושקיצרת את האחריות על המוצר משנתיים לשנה אחת בלבד. הנירוסטה 316 מקבלת אחריות לשנתיים! להזמין מחו"ל, כולל משלוח ומע"מ, זול יותר.

חזל גם אמרו. והיא חברתך ואשת בריתך תדייק במילים. האישה היא לא ילדה שלך!!! זה נכון שאין שווין. כל אחד בחוזקות שלו. אם אין חברות אין כלום.

תותח! אני נשוי 10 שנים מתוכם 9 שאני שומע בוא נתגרש

ישלך סרטון על יוסף. (יוסף הוא השליט על הארץ.) מה שאתה אומר באותו סרטון זה שאם גבר שולט על המערכת המינית שלו מחוייב במציאות שיהיה לו שלום בית. השאלה שלי שאתה אומר לשלוט על המערכת המינית . מה זה כולל ? (האם להיות בתול עד שהוא מתחתן. ? לשמור נידה. לא לשפוך זרע . )) ישלך רשימה של דברים שאתה יכול לציין בכתב או לומר בסרטון.? או שעכשיו אותו -האדם בעצם צריך ללמוד איזה מיליון דברים ולשבור את הראש כדי להבין אותם. ? ובכללי האם לשמור את הזרע יכול לסדר לאדם את הבלאגן בחיים שלו. זאת אומרת אם אני רוצה ביטחון עצמי וכדי להשיג אותו אני יכול לעשות קוקאין. מאידך אני יכול לשמור את הזרע. מה יותר יעמוד במבחן המציאות??????? אשמח לתשובה. סורי על החפירה

מ

מה אתה עושה צחוק? מה השטויות האלה שים כיפה ותכבד את התורה .. ועוד משהוא אסור לדרוש בעריות וכן בסתרי תורה ברבים..ולמה את מפרסם שיעור תורה בכותרת של שפיכה ? מה אתה רוצה שבורא עולם ישפיל אותך?

כבוד של סירטון, תודה

סירטון כזה מ 2023 בלי תגובות, זה בזיון של דבר, תרימו תערוץ הזה או שאני עוזב

כבוד של וידאו, אז... מה עושים אם האישה רוצה להרבות בשיחות טובות, רוצה לבלות עם בעלה בחו"ל , מסעדות?

איזה גועל אחי. אתה נוגע בגויה?? זוועה. פשוט זוועה ואחרי זה אתה חוב שאתה מבין משהו בקבלה יא חתיכת דוחה

במה אתה עוסק בחיים?

טל מהממם❤

איפה הכיפה?

יש הסבר לגבי הלבוש כבודו ?(לא חלילה שופט שכל אחד יעשה מה בא לו ויתן את הדין לפני אבינו שבשמים אבל על הצד של החילול השם שאנשים כנראה מכירים אותך ורואים את השינוי)

חזק וברוך,

איך קונים את הספר ?

מעניין מאוד! מה אפשר לקחת מהשיטה כדי לצום בצורה יותר טובה וקלה?

מאיתו יתברך אושר?

אלוף

מהההה

אחי היקר ❤ אני עוקב אחריך המון ומחכים מהתוכן החשוב.. יש לי שאלה אליך אישית.. אתה חרדי או... פעם רואה אותך בסירטונים עם כיפה ופעם לא... סתם מתוך סקרנות

אבל אם היא לא מסופקת זה לא משנה אם אני גמרתי או לא האמת ברורה לא משנה אם אני מראה לה שאני שמח ???...

תמיד היה ויהיה מאבק בין אהבה בתענוגים לאהבה כרשפי אש. סקס בהמי מושכל בסגנון רומא יודע לנצח. לעומתו "ברירת המחדל" הרדומה של היהדות, שהוא סקס שכולו לב, שהוא אגב יודע,גם כן בפוטנציאל רדום, לבלוע את הסקס הרומאי, רק שהרבה נורמות מעוותות, רובן מתחום החסימה הריגשית, מונעות מאיתנו את הגישה לשם.

לאכול זה דבר מבורך

אחלה סרטון אחי בקושי שומעים אותך תצעק את זה חח

אתה עושה לייזר...😂😂😂

זה לא מעשי לצום 16 שעות כל יום. 6:28 אתה סותר את חז''ל שהקפידו על אכילה בבוקר, פת שחרית?