מילות הקדמה של עירית קפלר - מלווה את צביקה במסע האישי שלו עם מחלת ה-ALS:
"אני מלווה את צביקה שנה וחצי. צביקה חולה במחלה מאד קשה, והמחלה לא עוצרת. צביקה מקבל אותי במאור פנים, עם חיוך ואנרגיה טובה. הוא אומר שיום שלישי זה היום הטוב שלו.
הוא שאל אותי פעם אם אני חושבת שאנשים באים אליו בגלל רחמים או אהבה. לגמרי ברור לי: "הם באים כי הם אוהבים אותך".
לצביקה יש משאלה לעזור ולעודד אנשים החולים ב ALS. הוא מרגיש עמוק בלב שאדם חולה שיכיר אותו, ויראה את הדרך שלו לחיות נכון עם המחלה, יוכל לקבל השראה, ואולי לחוות כל יום בחיים במלואו.
אני חווה את צביקה כהשראה לצמיחה שלי.
צביקה ואני, אנחנו בעלי דעות ומודעות דתית לאומית ופוליטית שונים. אני חושבת שכבר בפגישה הראשונה התווכחנו. המשך הוויכוח התאפשר בזכות צביקה שנתן המון כבוד אלי כבן אדם, אדם עם דעות אחרות. מהר מאד זה נהיה הדדי. עם הזמן הוויכוחים הפכו לשיחות טובות גם אם האנרגיה סוערת.
אני חושבת שהפנמתי את שמחת החיים והלב האוהב של צביקה שלא מתכווץ מול הקשיים שהמחלה מערימה.
מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו
השותפים למסע
www.shutafimlamasa.com