Відео

כמה ליטר הסיר?

From leather pointed shoes and boots to converse and vans.

2:40..😂😂😂

איזה הגזמה יחחח חריף זה החיים באמת איפשר לאכול בלי חריף

לא ככה. מחייב מים חמים על הבשר לפני הכל..לנקות את הבשר במים רותחין

חחחחח זה ענק

יש פלא שאחיינו האתיופים רזים ובריאים? הם אוכלים אוכל בריא, טבעי, מלא בויטמינים ותבלינים בריאים. כל הכבוד

הרעיונות חמודים, הבעיה שהתגובות של הסובבים עדיין נשיות

אהממ... למה הגבר שם משחק את אם גברים היו נשים?

שאני מעשן אני אדם הכי חכם בעולם אבל לא יכול לעשות כלום עם עצמי אני מעשן אני חושב שאני ירפא את עצמי אבל זה רק דיבורים אני ניכנס לתוך עולם הדימיון ויוצא מעולם המציאות

By the 2000's rock was mostly dead already. Nice video though.

איזה בזיון! חוסר טעם, חוסר רעיונות, חוסר ישראליות, לא מדובר על יופי. זה הכל מה ראש יהודי שלכם מסוגל ליצר?! עצוב! מאוד מאוד עצוב!

זה אותו עניין שדחפו בנות לשמור על מחבלים, באמת, איזה מדינה⁉️

צבא בכלבוש, דוחף בנות בכל מקום מלביש אותן כמו ז*נ*ת סליחה על הביטוי בשם הפמיניזם הארור ואז גורם להם להאנס וגם להירצח... 🤮 צודקים החרדים למה לא רוצים להתגייס לבית ז***ת הללו... וכמובן האשמה על הגברים החרמנים וחלילה לא על הבנות היפייפיות שרצו לעשות טוב❤

בעקבות רחל חלפי ושירה "מה זה" מה מבין פסיכיאטר בדקור תוך מתני. מה מבין קרדיולוג במצב דו קטבי. מה מבין אונקולוג בהיפותרמיה מה מבין גניקולוג בדיזנטריה. מה מבין פתולוג בנזלת. מה מבין אורולוג בחצבת. מה מבין פסיכולוג באדמת. מה מבין אורטופד באנמיה חרמשית. מה מבין גריאטר בעכירות רשתית. חוזר לפסיכיאטר מחפש תרופה ומזור, יודע, רק הדף, העט והדיו השחור, יראו לי תמיד בקצה המנהרה את האור. (מוקדש באהבה לפסיכיאטר, פרופסור אנטולי קיינין) פורסם - בטאון לספרות עמדה- גליון מספר 45- עמוד 144 - הגליון יצא לאור בהוצאת ספרים -כרמל- קיץ 2020 עדי שמעון אלון (אלקלס) מגורים: מעל מועדון הסליק-חיפה לפרטים: מקום לשירה- בית הספר לאמנות המילה- רחוב סירקין 5- מתחם שוק תלפיות- חיפה. תאריך כתיבת התגובה- 15.06.2024 שעה 6.10 בבוקר

בעקבות חילוצם של החטופות והחטופים נועה ארגמני- אלמוג מאיר- אנדרי קוזלוב- שלומי זיו- בבוקר יום שבת 08.06.2024 עת שמעתי את הידיעה פרצתי בדמעות אושר. השיר הבא בא לבטא את עוצמת האחווה האנושית, הרעות והתעוזה. אינני מעוניין לפרט את שאני עברתי בשנת 1982 בחדרו של מפקח משרד החינוך בהיותי בן 18 לפני גיוס שעקב כך לא התממש. כיום בן 60 נכה נוירולוגי עקב אלימות החברה כלפי- מטופל באיכילוב. מעיין זורם אשד, פלג מים פנינים מעיניי. נסיון להתאפק לא צולח, נפרץ סכר על ידי נחל איתן, בזרם התודעה שב"כ וימ"מ תופעה, אבני חושן יוצאי דופן. החזירו גומות חן המחצבים של ישראל. אבני פינה יופי- חיבה. רוח גבית רוח תחתית רוח צד רוח עילית, והבריזה מטיילת איתי, טיילת לואי, מחייך כשרוח עוטפת פני. *** תמיד על אדם או אישה להאמין ברוח שתעטוף את פניו או פניה. תמיד להתייחס בתקווה שאכן יש אור בקצה המנהרה. נכתב על ידי: עדי שמעון אלון (אלקלס) מגורים: מעל מועדון הסליק -חיפה לפרטים: מקום לשירה - בית הספר לאמנות המילה- סניף חיפה- רחוב סירקין 5- מתחם שוק תלפיות

לא יאומן

יצא מעולה. תודה רבה

תודה רבה

😅😅😅

😊

הי מזה התבלין מלזז.?

אתם עם של חארות חיילות נועדו כדי להאנס

My mother is a temenai and my father is Levi i love this soup so much with sechook and maloach put my most favorite is Jachnun

איזה סקסי

זה לא קינוח ולא קוראים לזה דובה קוראים לזה דאבו

בואי אני יגיד לכם אתם לא פחות ממהממות בעיני באמת יש לכם מקסימום חמש שנים להתחתן ולהביא ילדים או שאותם גורמים שהעלו את בוכריס למשפט יקחו אותכם לבית חולים ויכרתו לכם את הציצי

חחחחח צחקתי מהלב ואני רוסיה 😂

שכחתם כיסא

אני רוצה כיסא בעוגה שלי :-)

באמא שלי אני מת

מכינה לבעלי מדי פעם יוצא אליפות!!!

חבורה של קוקסינלים ויש בסירטון תימני אחד גם הוא חלש כמוכם?! זה לא חריף כמו שאתם מתפזרים רוצים חריף? תנסו קרולינה ריפר הבנרו כתום פלפל איקס זה חריף!!!! מה שאתם אוכלים זה גמבות יחלשים

התגובה כאן הינה שיר שפורסם ביו0 ששי 08.05.2009 באתר האינטרנט של גלי צה"ל, הם שואלים מה הם נתנו לי וזאת התשובה- המכתב שתמיד מעניק לי תקווה, תבליט מהודר מעל מערכת השמע, עשיתי ממנו שלט בחנות תדפיס- עיר תחתית - רחוב העצמאות חיפה. I AM HAPPY TO SAY THAT IT IS ONLY A DREAM WHEN I COME ACROSS PEOPLE LIKE YOU IT IS ONLY A DREAM ABD YOU MAKE IT OBSCENE WITH THE THINGS THAT YOU THINK AND YOU DO YOU ARE SO UNAWARE OF THE PAIN THAT I BEAR AND JEALOUS FOR WHAT YOU CAN NOT DO THERE IS TIMES WHEN I FEEL THAT YOU HAVE NOT A HOPE BUT I ALSO KNOW THAT IS NOT TRUE GEORGE HARISSON

לא אני האיש האמור לשאת אות קין/ לאחר שמפקח משרד החינוך בצפון/ אילץ אותי לשפשף לו את הזין/ אינני ראוי לטלאי צהוב/ גם אני מבקש לאהוב/ אינני ראוי לבוז ולקלס/ על פגיעה בנפש/ על חוליה חסרה בשרשרת הפיקוד/ על כך שהייתי אז במילכוד/ זירת מטענים מאחורי דלת נעולה/ תמיד אשאר עם צדודית נמוכה/ אינני אוהב לבלוט/ אך כעת הגיע תורי לבעוט/ במי שחושב שדם אחותי או אחי הפקר/ כך גם חושבים רבנים בישיבות הסדר/ אני יודע מי צוללת למעמקים/ מי איתי במערכים / המכריעים מערכה/ מי זאת המוצאת בי סוג של נחמה/ נשמה/ שונה/ הממלאת צוואה/ של סבי שנרצח בשואה/ כמוני רואה בשפת התנ"ך החרוך מהשרפה/ גוילי אש שנכתבו על אף ההשמדה/ שירה כמענה לחופש בו עפיפון מועלה למרום/ עם ישראל חי וכך גם את אחותי/ למען השלום.

כאן אני הקוץ/ אני הדרדר/ אני פצעי הספחת/ לאחר שמפקח משרד החינוך ניצל שררה/ 1982 בחדר נעול/ בסדרת פעמים הייתי מוכה וחבול/ דמעות על גופי/ כמוביל הארצי/ לאחר שדרש שאשפשף לו את הזין/ אדם זקן שניצל את החלש/ פגע וברח/ אני זוכר קצין ברמת דוד בחיל האוויר שואל מדוע אני נחבא אל הכלים ואינני מאמין בעצמי/ ולא יכולתי להוציא הגה/ האחים לחמו ואני נותרתי/ משנת 1985 לערוך עם מארק קנופלר/ סולן להקת דייר סטרייטס/ חקירות פרטיות/ כעת הנושא של שיחה נעשה עקרוני/ אני לאחר שנתיים רשלנות רפואית נוירומוסקולארית/ נדיר לאבחן מחלה כזאת/ לא נפוצה/ מתחת לראדאר/ ואדבר עליה בדרך לאיכילוב עם החיילים שישבו לידי/ אני אחיין שכול / אף אחד ואחת מאחיי ואחיותיי/ לא תחווה את הרשלנות שאני עברתי/ כי אינני מוכן שיחדירו להם ולהן זריקות/ בדיקת מוליכות עצבית וכלי דם/ ויבטלו לחלוטין כל היבט חיסוני/ לעיתים מערכת החיסון היא הבעיה/ מקבל כל ששה שבועות עירוי IVIG / פלזמה הנלקחת מאלפי אנשים בריאים לצורך שיקום מערכת עצבים שאינה מזינה לצערי את מערכת השרירים/ תהיי מאושרת רק מעובדה אחת/ גם גסטרולוגית- כי אני לאחר כשלון ניתוח קיצור קיבה/ ולפי בקשת הרופא דוקטור מתי שנל המלאך הפרטי שלי/ אני תחת מטריה אחת- בית חולים איכילוב/ וכן רצוי לנהל יומן / אין צורך ברומן/ יש צורך דחוף למנוע סבל מיותר של רשלנות רפואית שהגיעה לתביעה על רקע נוירולוגי/ קשה לאבחון / ובדרך כלל נדחק לקרן זווית.

אתר ישראל היום/ המסדר יעבור לדום/ תאריך 05.05.2023 - שני אחים מצפון ירושליים/ מורידים לאחותן את המכנסיים/ מבצעים אונס/ מצפים לעונש/ המתנה ארוכה בקופות החולים לצורך שיקום/ בנפש- דימום/ נקרעו הבתולין/ לא תעזור חזרה מפוברקת בשובה והנחת תפילין/ נחוץ / חלוץ/ השם לו מטרה/ למנוע סערה/ כנף הברק והזעם/ רעם/ מרעיש/ אינו אדיש/ למי שבכוח ניסה זרע פורענות להשריש/ אחותי איננה מעוניינת שזרע מתועב יהיה ברחמה שורש/ לגבר מגפת דבר שאת כבודה הורס/ דורש/ סיפוק/ בפברוק/ יחס/ מחט/ נעוצה בוריד כל ששה שבועות/ חלש שומר היערות/ כאן מתנהלת מלחמת התשה/ לפי הנחייה/ של הקמצ"ר/ מול האנס האכזר/ הרמטכ"ל בתמונה/ בתגובה נכונה/ הנערה מועברת לחסות הפנימייה הצבאית בחיפה/ מרוצצת ועייפה/ מתחיל תהליך שיקום ארוך/ הנערה מאזינה לשלום חנוך/ נעזרת בפסיכיאטר עליו המליץ גורם בכיר/ שהרחק מכל הגיון סביר/ כבר כתב את האמת על הקיר/ הנערה תהפך לציר/ במערך הטקטי / תהיה טייסת מעל האטלנטי/ איש לא יכבה את המעוף/ צדק צדק תרדוף!!!

לא אשכח אב ביולוגי המעלה את בתו לגרדום/ מבצע בה מעשה סדום/ אני צועק/ נלחם בזרע עמלק/ על גופי הצלקת/ של אחותי הנאנסת/ פעם אחר פעם/ האב הביולוגי פתח את השעם/ השתכר/ מסתבר/ רמת אלכוהול גבוהה בדם/ ערבב לאחותי סם/ נשפך דם/ כאן אני משיב על החטא ועונשו/ אני הילד הנס מאביו הביולוגי על נפשו/ *** נא לעיין פסיקת בג"ץ פלורסהיים, הדסה פלורסהיים נגד רפאל פלורסהיים, תקדים משפטי למען שלום הילדים. ארכיון בית המשפט העליון בישראל, שנת פסק הדין 1968. עד גיל 18 נקראתי מיכאל עדי פלורסהיים, מגיל 18 ומסיבות מובנות , עדי שמעון אלון ( אלקלס)

אני תינוק של הכותל/ זוחל/ מועד על הגב/ אבי הביולוגי אפיקומן גנב/ שדד/ נדד/ חמד/ הטריד/ הספיד/ הצמיד/ גוף אמי למזרן/ ללא משא ומתן/ פסיקת בג"ץ פלורסהיים לשלום הילדים/ אבי אוכל חזיר ומשקר לרבנים/ הולך איתי למשחק כדורגל בשבת/ באימה זורק בי מבט/ בני אלון אז כבש/ אב ביולוגי פגע ונטש/ פגיעה במערכת החיסון/ אב ביולוגי לצורך זיון/ זונה בשם הרייט בביתו בהרצליה בהיותי בן שש/ אך כעת העט היא אש/

המסמל בונקר/ אותך זוכר/ רצה בין הרקפות/ בין הכלניות/ בדרכים עקלקלות/ בין מכשולים ומהמורות/ אחותי המתמידה/ אחותי המרשימה/ נשמע נבוב/ המכתב מהאהוב/ כי היא הלכה למעשה בתת המודע/ ביום העצמאות היא המופע/

ליל הסדר/ וכעת הנדר/ לא ניתן לחיות בשקר/ אב ביולוגי- מגפת דבר/ ארבע כוסות אלכוהול/ פנס בעין ימין, פנס בעין שמאל/ בלי לחדול/ ניתן לקרוא על החזיר/ בספרה של דוקטור אורית קמיר/ זה מטריד אותי/ כאן המניע ציוני/ על חוק למניעת הטרדה מינית/ לומדים גם במשטרה הצבאית/ הקמצ"ר מבקר במרכז הכרמל/ בעיניי ובעיניי אימי מסתכל/ בג"ץ פלורסהיים למען שלום הילד/ ביום שרב או בשלג/ במוצב החרמון או במוצב לשון ( מלחמת ההתשה)/ ניצב במקביל/ לימת ברדוויל/ תוקף תקיפה אווירית אל מעדי/ כן אהובותי נגד האויב המצרי/ שרוע על התבליט/ איש אינו מביט/ בדמעות הצונחות ביום הזכרון/ צלם דמות דודי שמעון/ אך נחוש להגיע למעבה היער/ למרבה הצער/ של מי שאותי הספיד/ אני עדי על זרועך , צמיד/ נצמד למחסן

האירוע מאתמול, המוהל שגרם לנותיו לסבול, יצא מהארץ ודאי החסות הרבנות, לא רצתה לגלות נכונות, להראות שדבק בה רבב, לכן אהובותיי אני מעלה זאת בכתב, משפטים הנערכים ברבנות הראשית מצדדים בגבר- מגפת דבר, אהובותיי - סיימתי בית ספר, עבדתי כיערן האתר הנצחה בכרמל, לזכר חללי מלחמת ההתשה, 367 גיבורי ישראל, ביקום המקביל, יש מי ששכח את ימת ברדוויל, את מוצב לשון, את הקלשון, שבכן ננעץ, גם את החדר בו אני הייתי עם מפקח משרד החינוך , בניין שקרב לחצץ. אך איני נלחץ, מוצא מזור בין השורות, אתן קוראות, מעניקות לי משוב, אהובות כחברות לעט, אני חי ובועט, מגיח מסדק דק, לא בחסות החוק ולא בחסות הדת, גם עם המוהל לעס גת, יוכרז עליו גם דרך האינטרפול שח מט.

אני התשליל, הנגטיב המקביל, הצילום שנעשה בסתר, השבר, המפציר, המאיר בפנס זוהר, עם מארק קנופפלר חוקר, החקירות פרטיות, אך אינן חסויות, גלויות לציבור, תענית דיבור, חש ניכור, כאדם בעל שלוש מוגבלויות, ניתוחים , מחטים, צילומים, ורידים, עורקים, כשלון, זכרון, ניתוח שרוול, הוציא אותי מהמסלול, תאמרי ודאי שאני מסטול, תתייחסי אלי בביטול, אך אמשיך לכתוב, לאהוב, לא ניתן אותי לעצור, לא ניתן לשבור, לעיתים אני חש את הרשלנות הרפואית במשך שנתיים, לא קרבנו שפתיים, לא הענקת לי מילת תודה, אני מנסה ללמד אותך תורה, בעל נסיון כמטופל, עם מחלה בזרם החשמל, מוליכות עצבית לעבר השרירים , מיעוט חלבונים. גם מחסור בנחושת בדם, כותב לאהובותיי להן ערבבו בכוס סם. דמי שלי אינו הפקר, אני את אותו חדר זוכר. לא זכיתי לליטוף, לעיתים בכתב קרב אגרוף, כאן לא מדובר בנושא מפוקפק, אני נרתם למאבק, לעיתים עצבני וחלש, אך תמיד אהיה למי שניצל את אחותי ואחי נחש, אכיש באזור רגיש, בכתב יד, אני שם בצד, מגדלור בבית המרזח, ראדאר למי ששוכח, קיבלתי אישור ממגדל הפיקוח, לאחר שהתייחסו אליכן כאובייקט קידוח. עולים שנינו במטוס דו מושבי, אנא הסתכלי על יופייך, כעת בראי. *** עדי שמעון אלון (אלקלס)

אמש, ראית מהירח רק חרמש, בלי להסס, קיבלת חסות של קרן אלקלס, לרופא מצטיין, שיידעתי אותם שגבר מגפת דבר, אותך זיין, הקרן מטעם קרן קיימת לישראל, החליטה לגרום לך לחוש הלל, מכתבים נשלחו ללהקות ברחבי תבל, לוח טיסות צפוף התחלת לנהל, הענקתי לך עידוד, ולא היה מלכוד, ההוראה התקיימה בכל בית מלון, את הגברת , אני האדון, שני חדרים שולמו במזומן, גם במתומן***, התחלת לאט לאט להתאושש, מהאחים שלך להתרגש, ממשלוח מנות בפורים, כיצד הגיעו ילדים והביאו לך רעשנים, מהאפיקומן ומאוזני המן, חזר לך הצבע, בטיולים בטבע, ניסו אותך למחוק, אך את יודעת מי צוחק אחרון, את כעת בתפקיד בכיר במשרד הביטחון, תפקיד מסווג, עבוורך כאישה ציונית , הקסם לא פג, לראות חיוך בפניך עבורי חג. *** עדי שמעון אלון (אלקלס)

שיר אהבה על ידי עדי שמעון אלון קשור ישירת לנושא האונס אבל רצוי משתדענה כמה אני אוהב אותן. פעמים רבות חשבתי בחיי,/ כיצד לא להציב לאחותי תנאי/ לא להיות עבורה עוד גבר במלאי/ אחד שראה וראוי לגנאי/ הביט בה וסובב את הראש כסביבון/ ניגן גם באקורדיאון/ כן זה קרה שם במועדון/ הבאתי לך עיתון/ עוד לא זרחה השמש עם אור ראשון/ מהירח ראיתי רק סהר/ בכיתי בצער/ כשאת רואה ירח מלא/ יורד לפאב מתחת לביתי / לאהבתך צמא/ אך אני כאן בתענית דיבור/ את יודעת פרטים מהסיפור/ נועדתי כדי להעניק לך שפע בידור/ אין לי ממך תמונה/ אך ברשותי סידור/ מתפלל לשלומך בערב שבת/ נמצא בפאב נוכח אך נפקד/ אינני מפריע אני מחפש השראה/ הנפת אגודל זקוף. כאישור המראה/ את יודעת להסיר סרטים- הסר לפני טיסה/ את יודעת מהי הסיבה/ לא הייתי ברמת דוד/ מנעו ממני אז לקנות לך צמיד/ לכן אני נעזר בעט ופנקס/ כי לבית המרזח/ אני איני נכנס/ צפון דרום מזרח ומערב/ באלמונית מאוהב/ מבקש להפוך אותה ליצירה בתקליט/ להיט/ רק למענך כסביבון סביב מחט אסתובב/ פטיפון משוכלל כי אותך אני אוהב/ יערן לשעבר עם תעודת הערכה/ יודע שאת עבורו פרוסת הלחם והחמאה/ הדובדבן שבקצפת/ לפני הבאת ניידת טיפול נמרץ/ תחת הראדאר שלי הערס המצוי נמחץ/ אני הטייס הממריא עם העט/ דם יזע ודמעות/ משרטט/ רק למען התקליט אני עוד גבר בן חלוף/ רק למען התקליט את ראש האויב שלך אערוף/ רק למען התקליט אינני יכול להפסיק/ אני הרווח/ בין הנקודה לבין הפסיק/ רק למען התקליט הגעתי להצחיק/ רק למען התקליט את מכנה אותי חיריק/ רק למען ההשראה ביכולתי לכתוב בכל פרק זמן/ רק למען התקליט את קשת בענן/ כן אהובתי האלמונית נוכח יופייך אני כבר מתבלבל/ עיני מכוסות ערפל/ דמעות הגעגוע במרכז הכרמל/במדינת ישראל/ אך כאן עלי את השיר לעצור/ להרים את המחט ואת השיר לשמור/ לנקות אותו מכל אבק או לכלוך/ גם לפינק פלויד יש את החיתוך/ הסופי. The finel cut- Pink floyd עדי שמעוו אלון ( אלקלס)

הגז מדמיע, לעיתים מזיע, גם תוך כדי כתיבה, עוצר נשימה, צולל למעמקים, נפש בקרקעית האוקיאנוס, מלון קיסר- ניסו לאנוס, ולא אתמתן, לא בזמן שפל ולא בגאות, אני כאן הנציג הפואטי, יש לי זכות, אחווה ורעות, סדק בפרפור הלבבי, אנסו בעבר את אחותי, המניע היה לאומני, אצלי זאת מסורת כעת, להגיב עם עט, אגב אני בלבוש אדום, ישראל היום, מחלק עיתון, אור ראשון, בצומת לעיתים אני רק סרח עודף, אך מי שמכיר אותי יודע, את הצדק רודף, לכן מי שפוגע באחיותיי כעת חוטף, כאן לא מדובר בגברים - חטף פתח, אני הגבר שאז צרח, ואת לא שמעת אפילו הד, כי לא גוייסתי, כי אני מתמודד. אך גם למתמודד יש זכות לצעוק, נגד אלה הראויים לשם התואר שמוק. עדי שמעון אלון (אלקלס)

מלון קיסר , נפוליון לוקח לאחותי מטמון, פוגע עוד יותר במערכת עצבים שקרסה, יודעת גם .האלמונית החברה, הסיבה, כשלון ניתוח קיצור קיבה, נוסף לספחת שנוצלה כבר אז, הגוף לא מפסיק, נותן גז, זאת פגיעה מולדת במערכת חיסון, חסרת ריסון, לעיתים תוקפת את עצמה, אך אני כאן , גם במדבר, אינני שממה. נועדתי להגיב, לעיתים מעליב, יחס כלפי נכה שמתקשה ללכת, לא זקוק לכסא גלגלים, ממעמקים אנא התנהגי איתי בשקט, לא תמצאי אותי בנייד, אני ברטט.. עדי שמעון אלון ( אלקלס) בנייד

אילת, אימת - ההורים, יוצאת לי מכל החורים, היום 14.03.2023 דווח על אונס נערה, נשמה, נפלה פתיון למלצר, נכנס ללא רשות למיצר, האזור הטריטוריאלי אינו נושא לויכוח, עלי מוטלת חובת הדיווח, אני מגיע לכותל, גם נגד הקוטל, המחבל , שלאחר שהסתכל, בעורמה, העוצמה, נטש צלם אנוש, אני נכה , אך לא אחשוש, לא קל איתי, הפרעה דו קוטבית, כותב מבחינה מוסרית, יש נושאים עליהם איני יכול לעמוד מנגד, כיצד הורידו לך בכוח בגד, לגבי אותו מלצר, את אינך חלק ממתכון, אינך אוכל שלקראת ארוחה אומרים עליו בתאבון, הדם הסמיך באילת לוהט, בדף חורט, שערות מורט, אני הפנקס והעט, מאט, מתקדם צעד בצד אגודל , מבחינה בריאותית לא שפר המזל, ניתוח קיצור קיבה שנכנס לנבדל, אך אני כאן השופט הבלתי נסבל, הגבר מורחק, בצבע הסדין - כרטים אדום, מאחל לכל האנושות שלום. (עדי שמעון אלון -אלקלס)

את שמעת כיצד באילת, אימת, בעלי הדם הלבן, הרופאים שהיו שם כל הזמן, בדקו כיצד אני מתקדם, בלי להתעלם, להקשיב, להחשיב, כל צעד, רעד, נע ונד, עקב בצד אגודל, מתקדם עם חוסר שיווי משקל, לעבר מי שבי מטפל, כל אחד בהם מסתכל, בוחן וחוקר, עד היכן העירוי חודר, כיצד יחס האחר אותי אינו שובר, זוהר, כשהמשימה, בכתיבה, לא להסס, לרסס, אהבתי לאלמונית, רק באמצעות מכתב, מרעד, מוזיקאלי, ידוע מה ארע באיזור הטריטוריאלי, לכן בליל הסדר, פתחת דלת כנדר, אינני רועה אחר עדר, את יודעת לשמור על קשר, למדנו מאותו ספר, מאותו תפר, שכיסה פצע, שנינו נילחם נגד הרשע, בשירה, הסיבה, נכניס טחר כבוד את הבריון, לארכיון, הספריה הלאומית, נקמה נצחית. עדי שמעון אלון (אלקלס)

אינני זמין, גם לא לחמין, כעת טורנדו, את סבא רצח הגסטאפו, אני בדרך לכותל, שואל, מדוע רק תמונת סבי מעל המחשב, ואני מתנדב, העובר בסערה, ולא מוצא נחמה, אבן נגף, בנגב, בשדות השלף, בנשף, ואיש אינו מאמין, איש אינו מאזין, איננני מעוניין בשיחות שנועדו לצאת ידי חובה, את יודעת מה קרה שם בחדר כשכביכול למדתי תורה. לאהבה לא הייתי פנוי, כצפוי, היה עלי לטפל בסבתי ששרדה, ובאמי שאבדה, תחת מטר מכות, צרות, מרור, טרור, אני הייתי ועודני עבורה קרן אור, נותרתי בודד במערכה, גופי קורס במעטפה, אני עטוף במחטים ובסיכות, צילומים ובדיקות, סובל מספחת, שעבורי כקדחת, העור רותח כזפת, ואת כבר אז יקרת ערך, נקוב, לא שמת לב לידידך האהוב, לא הענקת לי משב רוח רענן, והיה מי שחיבל לך ברעשן, מי שאיבד מוניטין, באלימות כפה עליך יחסי מין, אני אינני אוהב לדבר, אינני נוהג לספר, אינני כאן כדי לפלוט פליטות פה, לעיתים אני השה, אותו לקחתן לכן לעולה, כעשיו בעקדה, רק יוסף יפענח, בעזרת המפתח, סול או מז'ור, אינני יודע כעת האם היא האלמונית תזכור, האם על כתבי תשמור. אך עבורי היותי בכותל, חזון העצמות היבשות של יחזקאל, אקרא תפילה, אשתדל, לבקש שלום לעם ישראל. עדי שמעון אלון ( אלקלס)