Відео

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

"לנו העיקר הוא רבינו ז"ל שהוא קרוב לדורותינו והאש שלו תוקד עד ביאת משיח, וכל חיות העולם תלוי בו דייקא, ואפילו שאינם יודעים ממנו ואפילו המתנגדים עליו מקבלים חיותם ממנו בהעלם. ובוודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר. באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות וכו' אבל להתקרב ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי אפילו קצת דקצת כגון לשבת על שולחנו לאכול שיריים או לשמוע חידושי תורה ממנו וכו' בוודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות להרבי שלנו"

רבי נחמן אָמַר הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ. כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק.

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

הכלל, שצריכין הרבי הגדול ביותר, כדי לזכות להשגות אלוקות. ומי שמקרב עצמו לקטן במעלה, לא די שאינו מועיל לו, אף גם מקלקלו הרבה. מכל שכן כשזה הקטן במעלה הוא בעל מחלוקת, וחולק על הצדיק האמת, הגדול במעלה מופלגת מאד, שהוא יגע כל ימיו להמשיך השגת וידיעת אלקותו יתברך בדרכים נפלאים, בשכליות עמוקים ונפלאים, נוראים ועצומים ונשגבים מאד מאד, עד אשר בגודל כוחו וחכמתו הרמה יכול להכניס השגת וידיעת אלקותו יתברך אפילו בכל הרחוקים מאד, ובעוצם כוחו השאיר אחריו ברכה ספרים נוראים כאלה, והתגלות חידושים חדשים כאלה, ותלמידים יקרים שממשכין הארת דעתו הקדושה לדורות. וזה הקטן במעלה, אשר אינו יודע שום דרך ונתיב ושביל בהמשכת השגות אלוקות לעולם, כי גם בעצמו עדיין לא התחיל להשיג שום השגה קלה. וכשהוא חולק על צדיק כזה, ותורה כזאת, ועל אנשים העוסקים בספריו הקדושים, שעל ידם יכולים לרפאות גם החולה הגדול ביותר ועדיין הוא עוסק אחר הסתלקותו להמשיך ולהאיר השגות אלוקות גם בהרחוקים והחולים ביותר, על ידי ספריו ותלמידיו היקרים וזה חולק עליהם בוודאי הוא מקלקל הרבה מאד להשומעים אליו להתרחק ממקור חיים כאלה! יש מנהיגים שנקראים בשם רבי, ובוודאי אינם יכולים להנהיג אפילו את עצמן, מכל שכן אחרים, ואף על פי כן הם נוטלים גדולה לעצמן ורודפים אחר ההתנשאות להנהיג העולם. צריך כל אחד לראות שלא להסמיך אותם שלא ליתן להם שום תוקף ועוז, כי הם עצמן אינם חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך אלו הנותנים להם תוקף ועוז נסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידים ליתן דין וחשבון! בזה הזמן אין בנמצא שירצה אחד התנשאות לשם שמים, על כן עכשיו אסור לרדוף אחר ההתנשאות, אלא יברח מן הכבוד וההתנשאות בתכלית באמת! אם היה לאדם ישוב הדעת, היה רואה שכל ענייני העולם הזה הכל שטות והבל, ובפרט התאווה של כבוד ומנהיגות להיות מפורסם ולנסוע על פני המדינה, הכל הבל ורעות רוח, והוא שטות גדול באמת! הרשעים והחולקים על הצדיק הם בחייהם קרואים מתים, כי אין להם רוח חיים דקדושה שנמשך רק על ידי הצדיק האמת! עיקר שם תלמיד חכם הוא מי שמקורב להחכם והצדיק האמת, כי על שם זה נקרא תלמיד חכם, שהוא תלמיד של החכם שהוא הצדיק האמת. ולהיפוך, עם הארץ נקרא מי שלא שימש תלמיד חכם כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי כשאינו מקורב להחכם ולהצדיק האמת הוא בכלל עם הארץ, כי אין לו כוח לקבל חכמה שהוא השגת אלוקות, אפילו אם הוא למדן וחכם, ואפילו אם יש לו מעשים טובים, כי אל התכלית הנצחי שהוא השגת אלוקות אי אפשר לבוא כי אם על ידי הצדיק האמת ותלמידיו ותלמידי תלמידיו וכו'. המעתיק הדורש ומעתיר בעדו תמיד. ישראל אודעסר חוס וחמול עלי אבי, אב הרחמן, עשה עימי פלאות ושמרנו והצילנו ברחמיך הרבים ממנהיגים של שקר, ותשמרנו שלא נתקרב אליהם, ולא ניתן להם תוקף ולא נסמוך אותם בשם רבי, ונתרחק מהם בכל מיני התרחקות, ולא יזיקו לנו בשום דבר לא בגשמיות ולא ברוחניות, כי אתה יודע את עוצם הפגמים והקילקולים שגורמים בעולם אלו המפורסמים והמנהיגים של שקר הנקראים בשם רבי ונסמכו שלא כדין, כי הם בעצמם אינם יכולים לתת עצה לנפשם, ואינם יודעים להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות להם בעצמן, ואיך יוכלו להנהיג אחרים!

"לנו העיקר הוא רבינו ז"ל שהוא קרוב לדורותינו והאש שלו תוקד עד ביאת משיח, וכל חיות העולם תלוי בו דייקא, ואפילו שאינם יודעים ממנו ואפילו המתנגדים עליו מקבלים חיותם ממנו בהעלם. ובוודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר. באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות וכו' אבל להתקרב ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי אפילו קצת דקצת כגון לשבת על שולחנו לאכול שיריים או לשמוע חידושי תורה ממנו וכו' בוודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות להרבי שלנו"

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, רבנו נחמן בן פיגא שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

בעל הישועות יושיע אותך, שתברח מכל מה שעובר עליך להצדיק, המהפך הכל לטובה. אגרת שלנו הם רפואות יקרות, כי הן מים חיים, נוזלים ממעין החכמה של הבעטליר העיור, שהוא הזקן שבזקנים, שאמר: "אני זקן מאד, ואני תינוק ויניק לגמרי" וכו', אשר הוא רפואתנו וחיינו לדור דור. יראו עיניך וישמח ליבך, וראוי לך לתת לב לקבל מזה רמזים נפלאים להבין פעולות ה' וגדולתו עד אין חקר שעדיין רחמי השם יתברך עליך ועלי, ובוודאי לא יעזוב אותך לעולם, ואיך שיהיה, איך שיהיה, יהיה אחריתך לטובה. רק חזק ואמץ מאד להתגבר בכל עוז לשמח נפשך תמיד בכל עת, ולהפוך כל מיני מרירות דמרירות וכל מיני יגון ואנחה לשמחה. כי מה היינו עושים, אם במרירות ויגון ואנחה כזאת, היינו מתנגדים על אור האורות כזה, שהוא מקור חיינו וכל תקוותנו לנצח חס ושלום, חס ושלום, היה נאבד תקוותנו לגמרי, חלילה. עתה עתה יש ויש תקוה טובה ונפלאה גם לי גם לך בלי ספק. קוה לה' ויושע לך! הכלל, שצריכין הרבי הגדול ביותר, כדי לזכות להשגות אלוקות. ומי שמקרב עצמו לקטן במעלה, לא די שאינו מועיל לו, אף גם מקלקלו הרבה. מכל שכן כשזה הקטן במעלה הוא בעל מחלוקת, וחולק על הצדיק האמת, הגדול במעלה מופלגת מאד, שהוא יגע כל ימיו להמשיך השגת וידיעת אלקותו יתברך בדרכים נפלאים, בשכליות עמוקים ונפלאים, נוראים ועצומים ונשגבים מאד מאד, עד אשר בגודל כוחו וחכמתו הרמה יכול להכניס השגת וידיעת אלקותו יתברך אפילו בכל הרחוקים מאד, ובעוצם כוחו השאיר אחריו ברכה ספרים נוראים כאלה, והתגלות חידושים חדשים כאלה, ותלמידים יקרים שממשכין הארת דעתו הקדושה לדורות. וזה הקטן במעלה, אשר אינו יודע שום דרך ונתיב ושביל בהמשכת השגות אלוקות לעולם, כי גם בעצמו עדיין לא התחיל להשיג שום השגה קלה. וכשהוא חולק על צדיק כזה, ותורה כזאת, ועל אנשים העוסקים בספריו הקדושים, שעל ידם יכולים לרפאות גם החולה הגדול ביותר ועדיין הוא עוסק אחר הסתלקותו להמשיך ולהאיר השגות אלוקות גם בהרחוקים והחולים ביותר, על ידי ספריו ותלמידיו היקרים וזה חולק עליהם בוודאי הוא מקלקל הרבה מאד להשומעים אליו להתרחק ממקור חיים כאלה! יש מנהיגים שנקראים בשם רבי, ובוודאי אינם יכולים להנהיג אפילו את עצמן, מכל שכן אחרים, ואף על פי כן הם נוטלים גדולה לעצמן ורודפים אחר ההתנשאות להנהיג העולם. צריך כל אחד לראות שלא להסמיך אותם שלא ליתן להם שום תוקף ועוז, כי הם עצמן אינם חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך אלו הנותנים להם תוקף ועוז נסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידים ליתן דין וחשבון! בזה הזמן אין בנמצא שירצה אחד התנשאות לשם שמים, על כן עכשיו אסור לרדוף אחר ההתנשאות, אלא יברח מן הכבוד וההתנשאות בתכלית באמת! אם היה לאדם ישוב הדעת, היה רואה שכל ענייני העולם הזה הכל שטות והבל, ובפרט התאווה של כבוד ומנהיגות להיות מפורסם ולנסוע על פני המדינה, הכל הבל ורעות רוח, והוא שטות גדול באמת! הרשעים והחולקים על הצדיק הם בחייהם קרואים מתים, כי אין להם רוח חיים דקדושה שנמשך רק על ידי הצדיק האמת! עיקר שם תלמיד חכם הוא מי שמקורב להחכם והצדיק האמת, כי על שם זה נקרא תלמיד חכם, שהוא תלמיד של החכם שהוא הצדיק האמת. ולהיפוך, עם הארץ נקרא מי שלא שימש תלמיד חכם כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי כשאינו מקורב להחכם ולהצדיק האמת הוא בכלל עם הארץ, כי אין לו כוח לקבל חכמה שהוא השגת אלוקות, אפילו אם הוא למדן וחכם, ואפילו אם יש לו מעשים טובים, כי אל התכלית הנצחי שהוא השגת אלוקות אי אפשר לבוא כי אם על ידי הצדיק האמת ותלמידיו ותלמידי תלמידיו וכו'. המעתיק הדורש ומעתיר בעדו תמיד. ישראל אודעסר חוס וחמול עלי אבי, אב הרחמן, עשה עימי פלאות ושמרנו והצילנו ברחמיך הרבים ממנהיגים של שקר, ותשמרנו שלא נתקרב אליהם, ולא ניתן להם תוקף ולא נסמוך אותם בשם רבי, ונתרחק מהם בכל מיני התרחקות, ולא יזיקו לנו בשום דבר לא בגשמיות ולא ברוחניות, כי אתה יודע את עוצם הפגמים והקילקולים שגורמים בעולם אלו המפורסמים והמנהיגים של שקר הנקראים בשם רבי ונסמכו שלא כדין, כי הם בעצמם אינם יכולים לתת עצה לנפשם, ואינם יודעים להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות להם בעצמן, ואיך יוכלו להנהיג אחרים!

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

הבעל דבר מתגבר ומשתדל בתחבולותיו למנוע מלהתקרב להצדיק האמת שבו תלוי שלמות תיקון נפשו וכל תקות ישראל, וכל מה שהאדם גדול ביותר ויש בו מדרגה ובחינה גבוהה ביותר מתגבר עליו למנעו ביותר. כי אם היה הוא מתקרב מי יודע מה היה נצמח מזה טובה ותיקון לכלל ישראל ולכל העולמות.

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַצ"ל הי"ד)

"לנו העיקר הוא רבינו ז"ל שהוא קרוב לדורותינו והאש שלו תוקד עד ביאת משיח, וכל חיות העולם תלוי בו דייקא, ואפילו שאינם יודעים ממנו ואפילו המתנגדים עליו מקבלים חיותם ממנו בהעלם. ובוודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר. באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות וכו' אבל להתקרב ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי אפילו קצת דקצת כגון לשבת על שולחנו לאכול שיריים או לשמוע חידושי תורה ממנו וכו' בוודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות להרבי שלנו"

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

עַמּוּד שְׁבִיעִי - עַמּוּד הַצַּדִּיק יְסוֹד שְׁבִיעִי בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת: ]א[ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָּדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ]ב[ עִמּוֹ נִתְיַעֵץ הֲקַּבַּ"ה בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט". ]ג[ הוּא עָרֵב לְהַקַּבָּ"ה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. ]ד[ כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגִּלְגּוּלִים וְהַבֵּרוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". ]ה[ אֵלָיו נָתַן הֲקַּבָּ"ה הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ "צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּיִּרְאַת אֱלֹהִים". ]ו[ הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. ]ז[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל יַד ה', הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי הוּא מְגַלֶּה. ]ח[ הוּא הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ]ט[ הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. ]י[ הוּא הַקְּדֻשָּׁה. ]יא[ הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ]יב[ עַל יָדוֹ עוֹלִין כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. ]יג[ עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. ]יד[ עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצְדִּיק אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְּדִיעוֹת הַנָּ"ל וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. הַיְנוּ אַף אִם הָאָדָם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֱמֶת נִשְׁפָּע עָלָיו עַל כָּל פָּנִים שֶׁיֵּדַע וְיִרְאֶה הֵיטֵב אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְצֶדֶק וּמִדַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ הוּא מֻנָּח מַמָּשׁ בְּהַהִפּוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק לְהָאֱמֶת וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּלִי שׁוּם יֵאוּשׁ⁠ עַצְבוּת, כִּי אִם יֵדַע אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ קוֹרֵא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכִי יָקָר הוּא בְּעֵינֵי ה', וְכֵן לְמַעְלָה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצְדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיַד ה' וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד אָמֵן. ]טו[ חֶלְקֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּבִפְרָט בְּעַם ה' וּבְּיוֹתֵר בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. ]טז[ הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הָיָה חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הֵם: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וּמִמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת. ]יז[ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר צַדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן הַכֹּל עַל הַצַּדִּיקִים הַנָּ"ל. ]יח[ בְּיוֹתֵר הָיָה הִתְגַּלּוּת עִנְיַן תְּפִלָּתָהּ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בְּדָּוִד הַמֶּלֶךְ. ]יט[ אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הֲנִתְגַּלָּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לִגְאוּלָּה, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לֵדַע מִזֶּה הַצַּדִּיק כִּי אִם לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ בָּזֶה הַגִּלְגּוּל יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיֵּדַע, וְעַל זֶה אָנוּ מַמְתִּינִים כָּל כָּךְ עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתִּמֹרָה, וְעַל זֵהָה כִּוְּנוּ חֲזַ"ל: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, שֶׁיַּחְדָּיו תְּקַבְּלוּ מִזֶּה הָרַב, וְגַם כָּל הָאוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מִמִּי נִמְשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים, עַל יְדֵי זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וּגְאֻלַּת נַפְשָׁם. ]כ[ לֵדַע כִּי חִדּוּשׁ כְּמוֹ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הֵכִין כֵּלִים לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יִלְּחֹם בָּהֶם לְתַקֵּן הָעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (חִלּוּקֵי הַנַּחַל - רַבִּי יִצְחָק בְּרַיְטֶר זַ"ל)

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

רבי נחמן אָמַר הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ. כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק.

עכשיו כל עיקר תיקוננו הוא רק על ידי הצדיק הגדול, שיכול לירד לעומק הנפילה והירידה של כל אחד ולהעלותו בחכמתו הנפלאה לתכלית תכלית העליה. ואם היה כל העולם מתבטלים אליו, אזי כבר היה הכל מתוקן לגמרי. אבל בעונותינו, לא די שאינם מתבטלים אליו, רק אדרבא, הבעלי גאוה, השקרנים ועזי פנים, חולקים ומדברים חרופים וגידופים ושקרים וליצנות ולשון הרע על הצדיק האמת ואנשיו, כשרי הדור האמיתיים, עד אשר נשלך האמת ארצה, ועל ידי זה נעשה כל הקילקולים שבעולם, ומזה עיקר אריכת הגלות. ועתה כל תקותנו, שיתתקן הכל על ידי משיח צדקנו, שיגלה אור הצדיק בכל העולם, ויבטל המחלוקת ויעשה שלום נפלא בעולם. לזכות לביטול השקר והתגלות האמת, הוא על ידי שמבטל את כבודו מכל וכל בתכלית הביטול, עד שהוא בבחינת עפר ממש, ואז יזכה להתקרב להצדיק ולחיות חיים טובים, אמיתיים וטובים. כל מי שרוצה לילך בדרך האמת וחס על חייו האמיתיים באמת, אזי הוא צריך להיות חזק ואמיץ וגיבור חיל מאד לעמוד כעמוד ברזל כנגד המונעים, ולא יסתכל כלל על בני העולם, ולא על אביו וחותנו ואישתו ושאר המונעים הרוצים להרחיקו מהצדיק האמת. הצדיק האמת, הגדול במעלה עליונה וגבוה מאד מאד, בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו, יכול להוריד מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים ביותר, המונחים בשפל המדרגה התחתונה, עד שירדו לבחינת מיתה ממש, חס ושלום. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה, להעלות ולקבץ גם כל הנידחים והרחוקים לגמרי ולקשר גם אותם להשם יתברך ותורתו בשלמות. ודע, כי כל עיקר גאולת נפשנו בפרטיות בפרט, וגאולת כלליות נפשות ישראל תלוי אך ורק בזה, שיתגלה ויזרח אור הצדיק האמת בכל הארץ, ולהרים את דגל הצדיק בעולם, עד שיתודע לכולם, שעל ידי ההתקרבות אל הצדיק האמת מאירים על האדם כל האורות הנפלאות ונוראות שהם אשר עתידים להאיר על ידי משיח צדקנו. עכשיו בדור היתום הזה, שהגיע ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה, עד שירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, עכשיו בדורותינו אלה שירדנו פלאים לתכלית הירידה וההסתרה שבתוך הסתרה שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם. המלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים וחולקים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל. עכשיו בדורותינו אלה שהגיעו ישראל לתכלית הירידה והסתרה שבתוך הסתרה וירדו פלאים למקומות רחוקים כאלה מקדושת ישראל שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם וכל זה עיקרו נמשך מהמלך זקן וכסיל, שהוא אבי אבות הטומאה של כפירות ומינות ואמונות כזביות של אלופי השקר ועזי פנים הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד את ישראל מהצדיק האמת, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזה עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, ועל ידי זה גרמו כל הכפירות ואפיקורסות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל בגשמיות ורוחניות, ומעכבים את הגאולה {האחרונה השלימה}, כי עיקר הגאולה תלוי אך ורק בהתגלות אור הצדיק האמת ושיתקרבו אליו כל ישראל בהתקרבות כל נפשות ישראל אל הצדיק האמת שמכניס בנו האמונה השלימה הקדושה בשלמות, שעל ידי זה זוכין להשגת אלוקות. שמכניס להשגות אלוקות גם להרחוקים והנדחים לגמרי.

רבי נחמן אָמַר הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ. כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק.

הרב אתה נפלא וחזק מאוד !!!! יישר כח !!!!

אשריכם על המסילת ישרים מחזק מאוד אשריל הר באיזה ימים עולה פרקים של הסדרה?

כמה שקרים ממש לא נכון. מכבד תרב. אבל יש אינטרס בדת שגברים יסתבכו בחיים שלהם...אני רווק בן 40 והכל בסדר שום דבר רע אין וכיף לחיות לבד.🎉🎉🎉

יתברך הפה הקדוש של כבוד הרב שליח ה׳ איתן בגדדי ❤

תודה רבה רבה על החיזוקים המיוחדים יישר כוח תזכו למצוות

תודה רבה רבה על החיזוקים המיוחדים יישר כוח תזכו למצוות

חזק וברוך הרב

ישר כוח

❤❤❤❤❤

צריך לפרסם את הדרשה הזו שוב

הכל אמת

מדהים

תודה לבורא עולם שאני רווק😄 אשה זה בלאגן גועל נפש סתומות 🤢🤮

תודה רבה!😀

כבוד הרב תענוג לשמוע אותו רב אמיתי הדיבור נכנס ללב מזכיר לי כמו ז"ל הרב עובדיה יוסף .האל יברך אותך הרב איתן בגדדי

🙏🏼🙏🏼🙏🏼

אין שום עוון מה הוא מדבר

חחחח ממש לא נכון מה שהרב אומר

תודה לך הרב בגדדי האיש היקר החשוב המזכה את הרבים. תבורך מפי עליון!

שיעור מעולה! תודה לרב המשובח הרב בגדדי תבורך מפי עליון!

הרב איתן בגדדי לראשות הממשלה ! יעשה סדר במדינה ינקה את כל השמעטס

אמן לכל בית ישראל 🙏🇮🇱🙏

כבוד הרב מסביר חזק וענק וכל מלה במקום 💎

ריבונו של עולם בטל מעמיך ישרטל כל גזרות קשות ורעות אמן ואמן🙏🙌🙏

אמן כן יהי רצון שנמשיך בדרך הנכונה🙏

ישתבח שמו לעד חזרתי בתשובה לפני 28 שנהותודה לאל אני יותר מתמיד מתחזקת ממש טוב ובהצלחה לכל בית ישראל 📖🌍📖🌍🙏